סטרס, מיקרוביום ומערכת חיסונית

בימים אלו, מערכת הסטרס שלנו מופעלת על בסיס יומיומי. אי וודאות, לחץ כלכלי ותעסוקתי ומחשבות שליליות, יוצרים במוחנו רצף של אירועים המשפיע על תהליכים שונים בגוף.

כולנו שמענו על ההשפעה הישירה שיש למצבי סטרס על מערכת החיסון שלנו. מהי השפעה זו וכיצד היא מתרחשת? ומה הקשר למצבי דלקת או מחלות כרוניות ואפילו למחלת הסרטן?

סטרס ודלקות

תפקידה של מערכת החיסון הוא הגנה על גופנו. אם אפצע, מערכת החיסון מתוכנתת להגיב על ידי יצירת דלקת במקום הפציעה, על מנת לרפא את הפצע. באזור זה תהיה זרימת דם מוגברת ויופיעו סימפטומים כגון אודם, חום, נפיחות וכאב, כתוצאה מהפרשת ציטוקינים. הציטוקינים הם חלבונים זעירים, המשמשים כמתווכים בין זרועות מערכת החיסון לבין הגוף, כחלק ממערכת תאי דם הלבנים (לימפוציטים). הם לרוב אינם מיוצרים בגוף בעתות שיגרה אלא כאשר פולש חודר לגוף.

בנוסף, בזמן סטרס מופרשים בגופנו רדיקלים חופשיים ברמה גבוהה מאד, והם מהווים גורם דלקתי נוסף. הרדיקלים החופשיים יוצרים הרס של תאים בגופנו, כדי להילחם בחיידקים.

מערכת העיכול והמיקרופלורה

בשנים האחרונות חוקרים וביולוגים רבים מבינים יותר ויותר את חשיבות המיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים במעי ולאורך מערכת העיכול), הפרוביוטיקה והקשרה למערכת החיסון ולמחלות מעי דלקתיות, מחלות אוטואימוניות, אלרגיות ועוד.

התגלית המשמעותית בנושא הם תאי T הנוצרים במיקרופלורה של המעיים ומכאן השפעת הפרוביוטיקה על מערכת החיסון: שיקום המיקרופלורה של המעי ישקם את התפקוד החיסוני של המערכת (המולדת והנרכשת).

מיקרופלורה היא מצע של חיידקים פרוביוטיים, המצוי בחלל הפה, בדרכי הנשימה, בעור, במערכת העיכול, ובמערכת המין והשתן. במעי אנושי חיים 100 אלף מיליארד מיקרובים לעומת 10 אלפים מיליארד תאים, כלומר פי 10 יותר מיקרובים מתאים.

המעיים הם האיבר הגדול ביותר במערכת החיסון ומרכז הפעילות החיסונית. הם מורכבים מתאי T יוצרי דלקת ומתאי T מווסתים. כאשר מערכת זו נפגמת, זוהי למעשה התחלה של מחלות קשות, כגון סרטן, טרשת עורקים אלצהיימר וכדומה. לכן מיקרופלורה תקינה חשובה למערכת כולה.

על העור שלנו חיים אלף מיליון מיקרובים, יש לכך משמעות עצומה על התהליכים השונים והתפקוד שלנו ועל רווחתנו. המדע למעשה עדיין לא זיהה 50% מהפלורה האנושית.

תזונה עתירת סוכרים, אנטיביוטיקה, סטרס, חוסר שינה, זיהומים והזדקנות מזרזים את השתלטותם של החיידקים הרעים, וכך נגרמת הרעה בוויסות החיסוני שלנו ונוצרים מצבים דלקתיים. מכאן הדרך קצרה לבעיות כגון אלרגיות ומחלות אוטואימוניות.

כיצד נסייע למערכת החיסונית

בריאות מערכת העיכול הינה חלק מאסטרטגית הטיפול לתמיכה במערכת החיסון, על ידי נטילת פרוביוטיקה מותאמת, כגון ביואצידופילוס.

כמו כן, לשפעות ולוירוסים ישנו תפקיד חשוב לתפקוד ארוך טווח של מערכת החיסון. מערכת החיסון חייבת להחשף למחלות ילדות, על מנת לבנות נוגדנים.

ויטמין C  – חומצה אסקורבית היא ויטמין המשתתף בלמעלה מ 300 תהליכים ביולוגיים בגוף ובעל פעילות נוגדת חימצון עוצמתית המסייעת לתהליכי בקרת דלקת, לאיחוי מפציעות ורקמות פגועות.

רמות סלניום וקואנזים Q10  – יעלו את רמת החמצן בתאים ואת הפעילות נוגדת החימצון. 

חומצה בוסוולית – עשירה בפלבנואידים, תערובת של נוגדי חימצון.

חשוב לכלול בתזונתנו נוגדי חמצון המנטרלים את הרדיקלים החופשיים. כמו כן יש לדאוג להוריד את רמות הסטרס ובכך למנוע את כל המעגל של הורמוני אדרנלין וקורטיזול, המשפיעים על עליית הסוכר בדם וגורמים לתסמינים נוספים בעלי השפעה על מצב הנקרא 'הסינדרום המטבולי', הקשור בעליה של ציטוקינים ויצירת דלקת.

לסיכום, בעזרת אבחון מתאים, על ידי תשאול ובאמצעות שימוש בכלים מן מהרפואה הסינית והנטורופתיה, ניתן להבין היכן הופר האיזון ומהם הפרוביוטיקה והתוספים המתאימים ביותר לטיפול במצב. כל אלו, בסיוע תזונה מותאמת אישית, יסייעו לטיפול בחוסר שנוצר ולהשיב את הגוף לאיזון.