ריחוק חברתי ובידוד עצמי הם אמנם אמצעים חשובים להשטחת העקומה של המחלה, אך לאמצעים אלה השלכות קשות על חיי הפרט. השעמום עלול להוביל לצריכה מוגברת של אנרגיה ממזון וצריכה גבוהה יותר של שומנים, פחמימות וחלבונים; עודף הלחץ כתוצאה ממידע בלתי פוסק בתקשורת על המגיפה, עלול לייצר פחד וחרדה, אשר יובילו לדפוסי תזונה לא בריאים ולרצון מופחת לאכול, או להפך – אכילה רגשית בניסיון להתמודד עם פחדים וחרדות.
על מנת לשמור על החיסוניות יש לשמור על תזונה מאוזנת, שתבטיח מערכת חיסונית חזקה, שיכולה לעמוד בפני הנגיף.
השתוקקות לפחמימות מעודדת ייצור סרוטונין, שלו השפעה חיובית על מצב הרוח. כך שבמובן מסוים, צריכת מזונות עשירים בפחמימות עשויה להיות דרך לריפוי עצמי במצבי לחץ. אך לאורך זמן, מצב זה עלול להוות בעיה מאחר ופחמימות קשורות ישירות לעליה בתגובה הגליקמית – כלומר עליה של רמת סוכר גבוהה בדם.
הרגל תזונתי זה עלול להגביר את הסיכון להשמנת יתר, אשר תורמת למחלת הסוכרת, למחלות דלקתיות, מחלות לב ומחלות שהוכחו כמגדילות את הסיכון לסיבוכים חמורים יותר של נגיף הקורונה.
לחץ גורם להפרעת שינה ותורם למעגל קסמים מסוכן ולכן חשוב לצרוך מזון שמקדם סינתזה של סרוטונין ומלטונין בזמן ארוחת הערב.
מזונות חלבוניים הם המקורות העיקריים לחומצות האמינו המעוררות שינה – טריפטופן. טריפטופן יכול להרחיב באופן טבעי פעילות של תאים הנלחמים בזיהומי דרכי הנשימה וכך לתרום למלחמה של מערכת החיסונית בנגיפים.
תזונה שמקורה במזון איכותי ובריאותי, הכוללת מגוון ירקות ופירות, קטניות אגוזים ושקדים, תהיה עשירה במיקרונוטריאנטים – חומרים חיוניים הנדרשים לגוף בכמויות זעירות לצמיחה והתפתחות תקינה. לעומת זאת, תזונה שאינה מגיעה ממזון בריא עלולה להיות מלווה במחסור במיקרונוטריאנטים. מחסור זה גורם לתגובות חיסוניות לקויות בעיקר בחסינות מתווכת, תפקוד פגוציטים, ייצור ציטוקינים, תגובה של הפרשת נוגדנים ועוד. במצב זה הופכים להיות רגישים יותר וחשופים יותר לזיהומים נגיפיים.
לכן מאוד חשוב בתקופה זו ובכלל, לדאוג להרגלי תזונה טובים ולהקפיד על כמות גבוהה של מינרלים, נוגדי חימצון וויטמינים.