כמו כל שנה, אנחנו מבטיחים לעצמינו שבשנה הבאה נעשה משהו אחרת לגמרי. זאת השנה שבה אנו משנים את ההרגלים הלא טובים ומשתפרים, ש"יפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום", וזה מתחיל מעכשיו!

אז לפני שנזרוק לפח את גם את ההבטחה הזאת, אני רוצה להציע לכולנו שינוי אחד קטן ופשוט שיכול לעשות שינויים גדולים לכל החיים שלנו ובעיקר של ילדנו.

כהורים אנחנו עושים מלא טעויות, כהורים בתקופת המילניום אנחנו חיים ופועלים מתוך יסורי מצפון על טיב ההורות שלנו. לכל אחד מאיתנו יש שק מלא של דברים שאנחנו מצטערים עליהם והלוואי ולא היינו עושים, אבל אם נתמצת את כל יסורי המצפון שלנו לשתי מילים, ע"פ שיטת עדי אשכנזי לזוגיות (וגם להורות) נוכל לתמצת זאת ל"יותר" ו"פחות".

יותר:

השקעה בילדים, יותר זמן איתם, יותר להראות אהבה, יותר תשומת לב, יותר משמעת, יותר…

פחות:

פחות שיפוטיות, פחות נוקשות, פחות לעבוד, פחות הסחות דעת שאנחנו איתם, פחות…

אז מה עושים? הנה פתרון קסם שכולנו מכירים ואפילו מגובה במחקר (1): פשוט תאכלו עם הילדים שלכם.

ארוחה משפחתית ליום

ארוחה משפחתית אחת ביום היא ככל הנראה הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות עבור הילדים שלכם.
ארוחות הן לא רק דרך "להכניס אוכל לילדים" בשביל שיגדלו או שיפסיקו לקטר, לארוחות יש משמעות אדירה על חיינו עוד לפני שאנחנו בכלל מתעסקים באיכות המזון.

זה נכון שהאוכל צריך להיות בריא ומגוון ויש לכך כל כך הרבה גישות, שלפעמים אפשר ללכת לאיבוד. אני אישית נוטה לדבוק בחוק של מיכאל פולן "אל תאכל מה שסבתא שלך לא היתה מכירה", יחד עם עוד כמה חוקים בסיסים כמו הקפדה על אכילה של מזון מהאיזור שלך על פי העונה שלו, להקפיד על אוכל שמגיע בצורה טרייה ולא ארוזה, לא לאכול מזון שיש בו רכיבים שאתה לא מזהה ולא לאכול אוכל שלא מתקלקל, בסה"כ תקבלו בסיס די בריא לסוג המזונות שלכם. רוצים את זה גם אורגני? – יותר טוב (אבל לא חובה).
רוצים עוד יותר? השלב הבא הוא התאמת המזון לקונסטיוטציה שלכם + כמה דגשים על מה בריא עבורכם ומה לא ואתם מסודרים, אגב, אם זה מעניין אתכם אתן מוזמנים לפנות לצוות מטפלי התזונה שלנו במרפאה.

אבל לפני שמדברים על איכות המזון, אני רוצה לתת דגש על משהו שאנו נוטים לשכוח או לזלזל בו: דרך האכילה שלנו ולעניינו- על דרך האכילה עם הילדים שלנו.
בואו נתחיל קודם עם השאלה: האם אתם בכלל אוכלים עם הילדים שלכם? הרי למי יש זמן?
ארוחת בוקר- הוא זמן שבו כל הבית בהתארגנות ליציאה, רוב הילדים אוכלים לבד בזמן שההורה מתעסק בהכנת שאר הבית להמשך היום.
את ארוחת הצהריים, רוב הילדים אוכלים במסגרות או בבית לבד או עם האחים שלהם כי ההורים בעבודה.
ומה עם ארוחת ערב? רוב ההורים יעידו שהם יושבים עם הילדים, אבל לא אוכלים איתם, הם אוכלים אחרי שהילדים הולכים לישון.
מה יוצא מזה? הילדים שלנו כמעט ולא רואים אותנו אוכלים. אולי רק בארוחת שישי או בחג ולכן הם לא מאמצים את דפוסי האכילה שלנו, הם לא לומדים לנהל שיחה תוך כדי ארוחה ויותר גרוע- אנחנו מפספסים את הזמן הטוב ביותר לשמוע אותם ולדבר איתם על היום יום, על המצוקות שלהם ועל ההצלחות שלהם.

מחקרים מראים שארוחה משפחתית אחת ביום משפרת את התקשורת במשפחה, מעודדת שיח בריא ומפחיתה סטרס בכך שהיא מאפשרת לבני נוער לשחרר לחצים, שהם מנת חלקם בגיל ההתבגרות, באופן ספונטני ונורמלי.

תנו דוגמא אישית

ארוחות משותפות הן לא רק מקור לתזונה אלא גם מקום לרכוש הרגלי אכילה. לפני שאנחנו מאשימים ש"הילד לא אוכל כלום", כדאי שנבדוק עם עצמינו ממי הוא למד לאכול את הדברים שהוא אוכל? אולי לא למד בכלל? איפה הוא התנסה במגוון מזונות? האם הוא ראה את ההורה שלו מנסה לאכול משהו חדש ולמד ממנו "לנסות דברים חדשים". הרי ברור שהרגלי אכילה נרכשים בזמן האכילה, ואם הילד אוכל לבד? ממי הוא ירכוש אותם?

דוגמא טובה לכך הם ילדים ראשונים. כל הורה לכמה ילדים יודע להעיד שהילד הראשון היה בעייתי יותר מהאחים שלו בהרגלי אכילה. זה מאוד נפוץ כי את הילד הראשון מאכילים, בעוד הילדים הבאים בתור כבר אוכלים עם האחים שלהם בארוחות משותפות.

אחת הטעויות הנפוצות של הורים צעירים לילדים ראשונים היא שהם לא אוכלים עם הילדים שלהם ורק מאכילים אותם בכפית. הילד לא רואה את ההורים שלו אוכלים ולא לומד לאכול יחד איתם. מעבר לכך, ההאכלה הופכת למקום להתנצחויות עם ההורים והילד מבין מהר מאוד שאי אפשר לדחוף לו אוכל לפה אם הוא יסגור אותו בכוח. המרחק מכאן להפרעות אכילה בגיל מאוחר יותר הוא קצר מאוד ולא פלא שהפרעות אכילה הופכות נפוצות יותר ויותר ומתחילות מוקדם יותר.

מה עושים? פשוט אוכלים עם הילד ביחד, ורצוי גם לתת לילד לאכול את מה שאתם אוכלים, רוצים עוד? תנו לו להתנסות באכילה לבד, יחד איתכם, לצידכם ותוך כדי, גם תדברו איתו ותשאלו אותו מה שלומו ואל תדברו איתו רק על איך הוא אוכל? או למה הוא לא אוכל יפה? אל תנזפו בו, תעודדו אותו ותנו לו דוגמא.

דוגמא אישית שלי היא דייסה, מאז ומעולם שנאתי דייסה, כשרציתי שילדי יתחילו לאכול דייסה התחלתי לאכול יחד איתם בבוקר, חודש שלם לקח לי להתרגל לזה ובסוף כשהתחלתי לאכול איתם את הדייסה בכל בוקר, כבר לא הייתי צריך לשכנע אותם, הם אכלו את זה בטבעיות ואפילו לא ניהלנו על זה דיון.

השלב הבא באכילה משותפת היא ארוחה משפחתית

מספר לא מבוטל של מחקרים שנעשו על ההשפעה הפסיכולוגית של ארוחה משפחתית על ילדים ומתבגרים מראים שלארוחה אחת ביום יש אפקט אדיר על המצב הריגשי והנפשי של בני נוער. כל המחקרים מראים שארוחה משפחתית אחת ביום משפרת את התקשורת במשפחה, מעודדת שיח בריא ומפחיתה סטרס בכך שהיא מאפשרת לבני נוער לשחרר לחצים, שהם מנת חלקם בגיל ההתבגרות, באופן ספונטני ונורמלי.
יתרה מכך, באורח החיים של היום, ארוחות משפחתיות הופכות להיות כמעט הזמן היחיד שהמשפחה יכולה להיפגש ולהסתכל האחת לשני בעיניים. זה הזמן להוריד מסכים (גם שלנו), להניח אותם באופן מסודר בצד ולא לגעת בהם (כן, גם אנחנו) במשך עשרים דקות- חצי שעה.

לסיכום,
רוצים פחות יסורי מצפון ויותר להשקיע בילדים שלכם? תאמצו לעצמכם הרגל של ארוחה משפחתית אמיתית אחת ביום. חצי שעה ביום ותמנעו מילדכם חיים שלמים של הפרעות אכילה, בעיות ריגשיות והפרעות נפשיות. אם אתם לא מצליחים בערב, תתאמצו יותר בבוקר. אם אתם מצליחים לעשות זאת בצהריים, שיחקתם אותה.חושבים שזה מופרך לחלוטין? שזה בלתי אפשרי? בואו תזכרו לרגע בתקופה הסגר הראשונה של הקורונה, שהכל עצר מלכת וביליתם יותר זמן בבית עם הילדים, בישלתם יותר, אכלתם ביחד, דיברתם. עכשיו תחשבו רגע על הבריאות של הילד שלכם בתקופה הזאת, נכון, הם היו יותר בריאים. זה לא במקרה וזה לא רק כי הם לא היו בגן או בבית ספר חשופים למחלות. זה קרה כי היה לכם יותר זמן אליהם ולצרכים שלהם.
בחיים האמיתים זה גם אפשרי, חצי שעה ביום, זה הכל, רק צריך לסדר את זה בלו"ז.

מאחל לכולנו שנה יפה, שונה, קלה ובעיקר משפחתית יותר.

(1) Family mealtimes and eating psychopathology: the role of anxiety and depression among adolescent girls and boys. White Et AI

לתיאום פגישה וייעוץ, צרו קשר

אסף מור, מטפל בילדים על פי הרפואה הסינית

אסף מור (Dipl CM (IATcm, ETCMA

בעלים ומנהל של מרכז רפואות, מומחה ברפואה סינית בילדים ומבוגרים.

בעלים ויו"ר של הICCM (הקהילה הבינלאומית לרפואה סינית), מרכז קורס התמחות ברפואת ילדים, מרצה ומנחה קליני בקמפוס ברושים, אוניברסיטת תל אביב.

אסף הינו מטפל, מלמד ועוסק ברפואה סינית משנת 2006.

למידע נוסף >

פניה למומחים של רפואות

קביעת פגישה
צוות המומחים
שיטות טיפול
יצירת קשר