מאמרים

מים, תכונות האדם וחיבור לתהליך טיפולי

מים, תכונות האדם וחיבור לתהליך טיפולי

מאת: יעקב זוהר אורבך מטפל בשיטת אייפק

המים מרווים ומחיים את האדם, את דעתו, את נשמתו. הם יוצרים בהירות מחשבתית, ניקיון בנפש, זַכּוּת, שמחה, מחדירים טוהרה, מחברים את האדם לבריאה ומסייעים לו להיות באמונה מלאה.

המים מוגנים. אי אפשר לפגוע בהם ע"י מכה פיזית – למשל: בוקס לתוך המים, המים יכילו את הבוקס ולא ישנו את מהותם. אפשר לשים חפצים למיניהם בתוך המים והם יכילו הכל – התצורה שלהם לא תשתנה.

כך אדם אשר נמצא במקום של אמונה, נמצא במקום של הכלת הכל. הכלה פרושה לתת לדברים להיות מבלי לשפוט אותם, מבלי להתנגד לעצם קיומם. כמו המים כך גם האדם אינו פגיע כאשר הוא במקום של הכלה. החוויה של פגיעה מתחילה במקום בו האדם בוחר להיות פגוע \ פגיע, בחירה זו על פי רוב אינה מודעת.  הכלה תעזור לאדם להבין למה דבר זה או אחר הגיע לחייו? מה הדבר או המאורע המסוים מנסה "לומר" לו, ללמד אותו? מה הוא יכול ללמוד מהסיטואציה הזו? הכלה עוזרת להיות במקום השקט והיציב, עוזרת לאדם לשמור את עצמו במרכז ולבחור להרגיש שלם.

לעומת זאת, באם ניקח את המים ונקפיא אותם, ניתן יהיה לפגוע בהם. אפשר יהיה לנתץ אותם. באם ננסה להכניס לתוך המים הקפואים חפץ כל שהוא לא יהיה ניתן לעשות כן מבלי לגרום נזק לגוש הקרח.

בתהליך הטיפולי אני רואה שגם האדם דומה למים הקפואים. באם ליבו קפוא, אין הוא יכול להיות במקום של הכלה. הוא יחוש פגוע \ פגיע וכמובן שלא יבין את האחריות שלו למצבו, לא יבין את המקום של יכולת בחירה במצבו. אדם אשר ליבו קפוא הוא חסר אמונה בכוח עליון – בריאה, אלוהים, יקום. אדם כזה איבד את אמונתו, את הקשר שלו עם הבריאה במקום מסוים בעברו. ייתכן שאינו זוכר כלל היכן, איך וכיצד נוצר הנתק עם הבריאה.

בתהליך בריאתנו קרי הריון ולידה, ובהמשך ינקות וילדות מוקדמת (עד גילאים 3,4) האדם נמצא בקשר עמוק עם רגשותיו. הקשר נעשה באופן טבעי והאדם כלומר הילד, מרגיש רגשות ותחושות עמוקות הבאות היישר מרבדים אינטואיטיביים. הללו קשורים קשר ישיר עם הבריאה. עד הגילאים 5-7 , הילד נושם נשימות בטן, כאשר נושמים נשימות בטן מתקיים החיבור עם האינטואיציה. מהגילאים הללו הילד מתחיל לעבור לנשימות חזה וזונח את הנשימות לכיוון הבטן. כך בתהליך טבעי הילד נפרד מהחיבור הטבעי לאינטואיציה. ילד אשר גדֶל בסביבה התומכת רגשות, כלומר בית אשר מדברים ומעודדים את החוויה הרגשית ואת השיח עליה, בית אשר נותן לגיטימציה לחוויה הרגשית ולא רואה בה איום, שומר על קשר עם החלקים הרגשיים שבו ועם החלקים האינטואיטיביים שבו, שכן הללו האחרונים מחוברים בעבוטות עם החלק הרגשי.

ילד אשר גדֶל בבית בו חווית הרגש מהווה איום, ילמד גם הוא להיות מחובר רק לצד השכלתני, יתרחק מהחוויה הרגשית וכתוצאה מכך ייוצר נתק מהמקום האינטואיטיבי – מהאינטואיציה. זו האחרונה מהווה שער אל החוויה האלוהית, אשר באה לביטוי בין השאר ע"י אמונה בכוח עליון.

מצב של  "לב קפוא" יכול לבוא לידי לביטוי גם אצל אדם אשר מחובר לרגשותיו ותחושותיו. מצב זה יכול להתהוות כאשר האדם חווה קושי מול מצב מסוים ובתגובה מנגנון ההגנה שלו מופעל  וליבו נאטם, הופך לקפוא. גם כאן יחווה האדם ניתוק מהאינטואיציה שלו. בהמשך, יכול להגיע המצב עד כדי ירידה במצב הרוח, דכדוך, דיכאון, אפטיות, חוסר עניין במתרחש, חוסר מנוחה ומרגוע. כל התסמינים הללו יכולים להופיע מפאת הסיבה, שאדם זה אשר רגיל להיות מחובר לרגשותיו ותחושותיו, חש לפתע ניתוק מעצמו, זרות וניקור. מצב זה על תסמיניו יתפוגג כאשר האדם יתמודד עם האתגר שניצב בפניו.

אדם אשר ליבו קפוא אינו יכול לחוש אהבה. חיבור לבריאה ואמונה בכוח עליון באים לביטוי ע"י אהבה.

א ה ב ה היא הכוח החזק ביותר עלי אדמות. כך גם מים הם אחד הדברים החזקים ביותר בעולמנו. כאשר הם נחווים כמסה (ים, שיטפון, צונמי) אין דבר שיכול לעמוד בפניהם.

האנרגיה של המים היא רכה, אך הם חזקים מסלע כאשר נוכחותם מתמדת. כך גם האמונה בבריאה, האמונה אינה נזקקת בהכרך לנוכחות מרשימה, טקסים והצגות, היא יכולה להיות מובעת בשקט, עקביות וצניעות. או אז מתגלה עוצמתה, וחזקתה. היא קיימת ונוכחת – נקודה!

לאדם הרוצה להתחבר לבריאה, ישנה חשיבות עליונה לשתיית מים טהורים – ללא תוספות כל שהן. המים יסייעו לו להיות מדויק, בהיר וטהור במחשבתו, הם יסייעו לו להפוך לחלק מהבריאה. נכון יותר יהיה לומר לחוות את עצמו כחלק מהבריאה.