מאמרים

תסמונת הילד שאכל יותר מדי..(למטפלים)

תסמונת הילד שאכל יותר מדי..(למטפלים)

Accumulation Disorder

 Accumulation Disorder מהווה אחת התסמונות השכיחות ביותר בילדים בעולם המערבי ומהווה הבסיס להופעת מחלות שונות, ביניהן:עצירות, כאבי בטן, שלשולים, הקאות, דלקות בדרכי השתן, שיעול , אסטמה, נזלת כרונית ועוד.
נקדים ונאמר כי מערכת העיכול של תינוקות היא רכה ועדינה, ובה בעת נדרשת להתמודד עם אתגרים משמעותיים – ייצור צ'י מספק לגדילה האדירה המתרחשת בשנתיים הראשונות לחיים, הסתגלות לשלל מזונות חדשיםובקיעת שיניים.

מע' העיכול, אם כן, עובדת בעומס רב כל כך, עד שנדרשת רק הפרעה קטנה לרמת הצ'י של הילד, על מנת לפגוע בעבודתה.
ההפרעה לתפקוד המערכת עשויה לנבוע מאכילת יתר, מחלה זיהומית, חיסונים, בקיעת שיניים, מצב של לחץ רגשי של ההורים.
בטקסטים שונים ברפואה הסינית הפדיאטרית מופיעות אמירות שונות המבטאות זאת, ביניהן:
"Treatment of children is simple – all they suffer from is indigestion"
"Children can only catch cold or have bad digestion"
כאשר יש הפרעה לתפקוד מע' העיכול של התינוק או הילד הצעיר, היא תתבטא באחת משני דפוסים עיקריים, בהתאם לקונסטיטוציה של הילד : חולשה של צ'י הטחול או AccumulationDisorder.  דפוסים אלו עלולים ליצור שלל סימפטומים ולהתבטא במחלות שונות – ביניהן: אסטמה, שעול כרוני, דלקות אוזניים, שלשולים, עצירות, הקאות, מחלות חום,Atopic Dermatitis  ועוד.
Accumulation Disorder הוא מצב עודף, הנפוץ בילדים עם קונסטיטוציה חזקה, כאלו המכונים ברפואת הילדים הסינית – ילדי עודף.
הסינדרום יכול להתחיל באופן פתאומי, כאשר יש שינוי פתאומי המפריע לתפקוד מע' העיכול – כמו מחלה זיהומית או בקיעת שיניים, או להתקיים באופן כרוני, כפי שקורה בילדים הסובלים מהאכלת יתר, עםהחמרות מעת לעת, כאשר מתווספים גורמים המייצרים עוד עומס על המערכת, כמו בזמן בקיעת שיניים.
הגורמים ל- Accumulation Disorder:
תזונה יתרה או התינוק האוכל בלי די
הורים אוהבים לראות את ילדם אוכל. ילדים חזקים, עם תאבון בריא, ישמחו לאכול עוד ועוד, ככל שיציעו להם וכך – הנקת יתר או מתן מזון רב מידי שכיחים מאד בקרב ילדים. מתן בקבוקי חלב בלילה,

בילדים מעל גיל שנה, אף הוא מייצר עומס יתר, בשעות בהן הגוף עסוק בניקוי ובהתחדשות.
אי סדירות של ארוחות –
"Irregular feeding injures the Spleen".
ילדים רבים מקבלים מזון לפי דרישה, כשהתוצאה היא נשנוש תמידי, בין הארוחות.  הורים צעירים נוטים לעיתים לפרש כל 'קיטור' או אי נחת של הזאטוט כרעב וכך – מציעים בקבוק, הנקה או

בילדים גדולים יותר – חטיף, בכל הזדמנות. כולנו מכירים את האמהות המגיעות לגינה (או לקליניקה) כשבאמתחתן מלאי של במבה, או ביסקוויטים לכל מצוקה ולכל מצב…
סוגי מזון – ילדים רבים ניזונים ממזונות הקשים מידי לעיכול . הורים רבים מניחים כי אוכל שמתאים להם – מתאים גם לילדיהם. משום כך, כוללת תזונתו של הילד, לעיתים קרובות, מזונות הקשים

לעיכול  עבורו כמו מזונות מלאים (אורז מלא, לחם מקמח מלא, פסטה מקמח מלא), מזונות או תבלינים עם אנרגטיקה חמה או קרה מדי, מזון קר הניתן ישירות מהמקרר, מתן בשר בקר בגיל צעיר מאד, מתן של

מזון עשיר מידי מבחינת מרכיביו. נכלול בכך מתן של פורמולת חלב שאינה מתאימה לתינוק. ככלל, עלולה תזונה עשירה בחלבונים מן החי, בגיל צעיר, להעמיס על מע' העיכול.
הצגת מזונות מוצקים – הגיל המקובל כיום בישראל להתחלת מזונות מוצקים עומד על 4 חודשים, אך למעשה הגיל הנכון לתחילת מתן מוצקים הינו אישי ותלוי בבשלותה ובחוסנה של מע' העיכול של כל ילד

וילד. ככלל, הגיל המתאים הוא 4-6 חודשים, אך יש גם תינוקות אשר יהיו בשלים לכך רק בגיל 7-8 חודשים. חשוב מאד להציג את המזונות המוצקים בהדרגה, אך בשל לחץ החברתי המופעל על ההורים, רבים המקרים

בהם נחשף הילד למגוון רחב של מזונות כבר בתחילת דרכו. כפי שהמליצה אחות 'טיפת חלב' לאמו של מטופל בן 4 חודשים – "קחי את ארוחת הצהריים המשפחתית – השניצל,

הצ'יפס, הסלט והקטשופ – הכניסי לבלנדר והגישי לתינוק"
חיסונים – חיסונים עלולים לגרום לירידה זמנית באנרגיה של הילד. אם הילד ממשיך לצרוך את אותן כמויות המזון שצורך בדר"כ, עלולה מע' העיכול לסבול מעומס יתר
בקיעת שיניים – גם היא גורמת לירידה זמנית בצ'י הזמין של הילד, מה גם שהסטגנציה המקומית במרידיאן ה- ST (עד לבקיעת השן), גורמת ליצירה של חום פנימי. כך, באם ימשיך הילד לצרוך את המזון

שמקבל בדר"כ , עלול להיגרם עומס יתר. ילדים רבים מאבדים את התיאבון בזמן בקיעת שיניים, וכך מווסתים באופן טבעי את העומס המופעל על מע' העיכול.לא כל הילדים עושים זאת ולעיתים אף קורה שהחום

הרב ב- ST, המאפיין בקיעת שיניים, עלול לגרום אף לתאבון מוגבר.
מחלות חום – כנ"ל
מצבי stress – מעבר דירה, מצב של סטרס רגשי במשפחה, תחילת גן חדש.
מהלך התהוות המחלה
תהליך התהוות המחלה זהה בכל המקרים: עומס יתר על מע' העיכול, בעיקר על ה- Sp וה- ST . כאשר הטחול אינו מתפקד בצורה מיטבית,  נפגעת הפרדת הטהור והעכור. כתוצאה מכך, עלולה

להצטבר לחות עכורה במחמם אמצעי, אשר תפריע לתנועה התקינה של הצ'י ולתפקוד התקין של האיברים. כתוצאה מכך, נקבל תפיחות של הבטן, כאבי בטן, עצירות או שלשולים ירוקים ומסריחים ו/או הקאות. <br

/>
היות והצי' חם במהותו, הרי שהצטברותו תגרום ליצירה של חום, הלחות תהפוך לחמה, או שעלולה להצמיג ולהפוך לליחה חמה ועכורה.הצטברות כזו של לחות, חום וליחה תפריע יותר ויותר לזרימת הצ'י, עד שתפרוץ מתוך

המחמם האמצעי ותתפשט החוצה – הלחות החמה עלולה לשקוע לתוך המחמם התחתון, הליחה החמה והעכורה עלולה להתפשט מהמחמם האמצעי כלפי מעלה – לריאות, שם תפריע לזרימת

הצ'י ותגרום להפרעות נשימתיות כמו – נזלת, עיטושים, שיעול ואפילו היצרות דרכי נשימה, צפצופים וקוצר נשימה המאפיינים את מחלת האסטמה.
בהעדר עיכול תקין, תפחת כמות הצ'י הטהור שנוצר, דבר שעלול להביא לחולשה של הצ'י המגן. חסר wei qi בשילוב עם הצטברות החום והלחות הפנימיים יגרמו לילד להיות חשוף יותר לזיהומים ולדלקות שונות.

ואם לא די בכל אלו – הסטגנציה והחום מפריעים לתפקוד הכבד כמושל בזרימה של צ'י ומופיעים עצבנות, כעס והתפרצויות רגשיות.
וכך, נקבל את התמונה הקלינית הבאה:
• הגיל האופייני – חצי שנה ועד שנתיים
• הקאות של חלב מעוכל בתינוקות צעירים, הקאות מזון עם ריח עז
• בטן תפוחה, רגישה למגע, תחושת מלאות
• חוסר תאבון
• יציאות עם ריח חמוץ, או מסריחות ובצבע ירוק
• יציאות שלשוליות ועצירות לסירוגין
• תפרחת חיתולים
• כאבי בטן, בכי
• לחיים אדומות, גוון ירקרק סביב הפה
• גוון ירקרק סביב הפה
• נזלת סמיכה וירוקה
• אי שקט, עצבנות, נטייה להתפרצויות זעם
• הזעה בלילה
• לשון – אדומה, חיפוי עבה, צהוב ודביק
• דופק – תמונה של חום או חסימה בדופק של מחמם אמצעי (SPST ו- LIV)
• וריד – סגול עמום, עבה
אם מצב זה נמשך לאורך זמן, עלולות להתפתח בעיות שונות של ליחה כמו נוזלים באוזניים, בלוטות לימפה ושקדים מוגדלים, אדנואידים מוגדלים – המבטאות חולשה ותקיעות של אדמה.
כל אלו יהוו רקע מצויין להתפתחות אלרגיות ורגישות למזון, היות ומע' העיכול מתחילה לתפוס את המזון כאויב, כפולש.
ובנוסף , תגרום ההפרעה המתמשכת ליצור צ'י לחולשה של KID .
עקרונות טיפול
• שינוי תזונה והרגלי האכלה
• פתיחת סטגנציה, הנעת צ'י הקיבה
• איזון מחמם אמצעי
• סילוק חום
• חיזוק אדמה
טיפול
הטיפול הייחודי לתסמונת הוא באמצעות נקודות האקסטרא – Si Feng.
זהו טיפול חזק, הגורם לתנועה חזקה במע' העיכול. חשוב לדעת זאת, משום שלאחר הטיפול עלול להשתחרר חום רב שנאגר במערכת ולייצר ראקציה משמעותית שתכלול – אי שקט, בכי, כאבי בטן, ואפילו

חום. מסיבה זאת אין לבצע טיפול זה במצבים של מחלה אקוטית, בקיעת שיניים או כשאיננו בטוחים שלילד יש די צ'י לטיפול זה. אפשרות עדינה יותר היא ביצוע SI FENG במגע – בטווינה.
נקודות  נוספות שעשויות להועיל הן- LI-6+SI-7  או  LI-6+LI-7 . נקודות אלו יוצרות הנעה גדולה של המעיים, וניקוי הצטברויות המזון, תוך חיזוק מע' עיכול, וחיזוק

KID .
אך קיימות נקודות רבות נוספות וביניהן  –
ST-40, TW-6, ST-25, ST-44, ST-43 , PC-6, LIV-2, CO-4, CO-11 ,SI-2  CV-12, CV-10,
אך חשוב לזכור כי הטיפול החשוב ביותר – מתן יעוץ תזונתי להורים!
מה נצפה לראות?
במקרים אקוטיים יספיקו בדר"כ 1-3 טיפולים
במקרים כרוניים, נאלץ לעיתים לתחזק את הילד , אחת לחודש .
אך ככלל, משך הטיפול תלוי במידת שיתוף הפעולה של ההורים בביצוע השינויים התזונתיים הנדרשים בבית